<h1>שבלי הלקט דין אם מותר להשביע לחולה סימן י"א</h1>
<h2>דף סה.</h2>
מצאתי, המשביע לחולה שישוב אליו לאחר מיתתו להגיד לו אשר ישאל, אין זה דורש אל המתים, דדורש אל המתים אין זה אלא שדורש לגופו של מת, ומדבר אליו על ידי כישוף, כגון, בעל אוב, שבעל אוב מעלהו מקברו, אבל דורש לרוחו, אין זה דורש אל המתים, שהרוח אינו נקראת מת. ולכך אמרינן בברכות, מעשה בחסיד אחד שלן בבית הקברות לשמוע הרוחות שמספרות זו עם זו, ואמרינן נמי התם, פרק מי שמתו, שמואל אזל לחצר מות לשאול מאביו על מעות של יתומין. ואמרינן נמי במועד קטן [כ"ח ע"א], אמר ליה ליתחזי לי מר, איתחזי ליה וכו'.
